א א א

מנכ"ל הפדרציה לבוררות

עו"ד דרור רוזנברג, בעל תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. בעל נסיון רב בתפקידי פיתוח וניהול בעולם ההיטק. 

 

 

 

פרסומים

הסדרי הטיעון השתלטו על המשפט הפלילי 

 

[לקריאת המאמר]
www.themarker.com

השתלטות הסדרי הטיעון על ההליך הפלילי תוך דילוג על ההליך המשפטי הקבוע בחוק גורם לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט, ובתחושת הצדק של הציבור.

בפועל, מערכת המשפט העבירה את ההכרעה בהליך הפלילי למנגנון משא ומתן שהוא הליך אלטרנטיבי להליך המשפטי. מנגנון הסדרי הטיעון הוא כנראה היעיל ביותר מבחינת ניצול הזמן, אך יעילות זו גובה מחירים המטילים צל כבד על התועלת העולה ממנו. קיימים מודלים אלטרנטיביים אחרים שיכולים לפנות את העומס מבתי המשפט, תוך שמירה על מהות ההליך הפלילי. לדוגמה ישנה מסה של תביעות העוסקות בעבירות פליליות שבין שני פרטים, כמו גניבה של עובד ממעביד. העניין הציבורי בעבירות אלה מצומצם, האינטרס של המעסיק הוא לקבל את הגנבה בחזרה. למעביד אין אינטרס לשלוח את העובד לכלא או לפגוע בשמו הטוב של העובד על-ידי רישום פלילי. בתיקים מסוג זה יכולה המדינה לקבוע מדיניות הרואה בעין טובה הסכם שהנפגע והפוגע הגיעו אליו בהליך גישור. אם ההסכם יכובד על-ידי הצדדים, ההליך הפלילי יוקפא על-ידי הפרקליטות. במקרה של עבירה חוזרת של הנאשם, ניתן יהיה לפתוח את התיק מחדש.

העברת מסות של תיקים להליכים כאלה תפנה את בתי המשפט לעשיית "משפט" במובנו הקלאסי, תוך שימוש בכלים ובמוסדות שהחוק מעמיד לרשותו. ובנוסף, מרכיבי השיקום וההרתעה הטמונים בכלים אלו ישמשו את מטרתו של הדין הפלילי באופן טוב יותר. כך יוכלו בתי-המשפט וגורמי הסיוע להתפנות לטיפול איכותי בתיקים משמעותיים, תוך שייחסך זמנו וזמנה של הפרקליטות, ותיווצר שביעות-רצון הן מצד המתלונן והן מצד הנאשם.

בוררות יכולה לפתור את מלחמות ההתשה של אזרחים מול חברות הביטוח

 

 

 

 

(Link)

[לקריאת המאמר]
www.themarker.com

מערכת המשפט הישראלית, כמו מערכות משפט מדינתיות אחרות, מתנהלת על פי מארג רחב ומורכב של כללי פרוצדורה אשר נועד לנטרל יתרון לא הוגן של אחד מהצדדים, ולהבטיח שכל  הניצבים בפני בית המשפט יקבלו את יומם במסגרת הליך הוגן ויעיל. בפועל, מורכבות החוק והפרוצדורה יצרו חסם המעניק יתרון מובהק למי שבאפשרותו להשקיע משאבים יקרים בהליך משפטי ממושך ומסורבל, ולמי שיודע להשתמש שימוש טקטי בהליכים כדי למשוך זמן ולהתיש את הצד השני. יכולתו הכספית של צד בהליך משפטי קונה לו סיכוי גדול יותר להנצל מעונש, להגן על זכויותיו, או לצאת מסיכסוך כשידו על העליונה.

מאבק של אזרח על זכויותיו, מתרחש בדרך כלל כשברקע קיימת התמודדות נוספת של האזרח עם מחלה, נזק בריאותי או נזק כלכלי. האזרח נלחם לבדו, עליו לפנות לטובת המאבק על זכויותיו זמן ואנרגיה, וזאת במהלך החיים שהם עמוסים ממילא. באופן פרדוקסלי, פרוצדורות המשפט שנועדו להבטיח שוויון והליך הוגן מנוצלות בידי גופים גדולים ומנוסים במלחמות התשה כדי לסכל את נסיונו של האזרח למימוש זכויותיו.

ביכולתו של המחוקק לתת פתרון חלקי לחוסר איזון זה. עליו לקבוע שבסכסוכים שבין אזרח מהשורה לארגון גדול, תינתן לצד החלש – האזרח, האפשרות לבחור אם הסכסוך יתברר בפני בית משפט או בפני בורר. הליך בוררות מנטרל במידה רבה את היתרון המובנה שיש לצד החזק, שכן בהליך בוררות ניתנת לבורר סמכות לברר סכסוך או מחלוקת תוך התמקדות במהות, בשחרור מכבלי הפרוצדורה המשפטית, וללא חשש מערעור המתבסס על פרוצדורה. משנוטרלה היכולת להשתמש בפרוצדורה ככלי טקטי, מגיעים הצדדים לבירור המחלוקת מנקודת טיעון שוויונית יותר.

 
האם הליך בוררות הוא ההליך המתאים לבירור תלונות על הטרדות מיניות?

[לקריאת המאמר]

www.inn.co.il

בראיון ליומן ערוץ 7 קובע דרור רוזנברג, מנכ"ל הפדרציה לבוררות, כי אכן דווקא הבוררות היא המהווה זירה ראויה לתלונות מסוג זה.

"המחוקק בחוק להטרדות מיניות מגדיר שלושה מסלולים שמתלוננים יכולים לפעול בהם – תלונה במשטרה, תביעה אזרחית או קיום בירור אצל המעביד. הבירור אצל המעביד הוא סוג של גישור או בוררות. המחוקק מבין שנושא ההטרדה המינית מצריך כלים אחרים ומסלול אחר מהמסלול המשפטי הפורמאלי".

על המסלול הזה של בוררות אצל המעסיק עולה השאלה אם הוא לא מזמין סיטואציות של השתקה, של מערכת לחצים או קשרים בעייתיים שידחקו את המקרה ויאפשרו את סגירתו ללא מיצוי. "אנחנו מכירים הרבה יותר את החששות והבעייתיות במסלולים האחרים", משיב רוזנברג. "כעת מתלוננים נגד המתלוננות איפה הייתן כל השנים הללו", הוא מסביר ומציין כי "מדובר בערך חדש בחברה שלנו וערך חדש וטרי בעולם המשפט. החברה שלנו לא יודעת איך להתמודד עם הדבר. מדובר בסיטואציה סובייקטיבית – מבלי לדבר על המקרים הקיצוניים - יש הטרדות שבגבול הפלירטוט שגלש וגרם לאי נעימות, התייחסות שיכולה להיחשב בעיני אחד למחמאה והאחר יראה בה השפלה. זו סיטואציה מאוד חדשה, זה הגורם שמוביל לבלבול".

"כל אדם הגון מסכים שמדובר בדבר רע ובעייתי שצריך לבער מהעולם, אבל השאלה היא מהי הטרדה, ולכן המסלול של בירור במקום העבודה הוא נכון, כי הוא מאפשר בירור בסביבת העבודה על ידי מי שמכיר את הנוגעים בדבר. אני מסכים שהיכרות מוקדמת ולחצים עלולים להשפיע על ההחלטה", הוא אומר ומדגיש כי בהעברת הטיפול למי שמטפל מטעם מקום העבודה הנושא מגיע לדמות שמכירה את התחום, מומחית בו והיא בעלת הבנה בתכנים וברגישויות לצד היכרות עם הדמויות הנוגעות לעניין.

ומה באשר לרצון שהנושא יגיע דווקא לתקשורת וייצור רעש על מנת למנוע את המקרה הבא, מה שלא יקרה אם הדבר ייסגר בדלתיים סגורות של בירור במקום העבודה? על כך משיב רוזנברג ואומר כי הדבר מובן וזו אכן התלבטות הגדולה ביותר בטיפול בנושא ההטרדות. "מדובר בערך חדש שיוטמע רק על ידי הוקעה פומבית של החוטא.

אחד התפקידים המרכזיים של בית משפט הוא להציג לחברה את מערכת הערכים שלה ולומר מה לא עושים. מצד שני יהיה חוסר הגינות לדרוש מהאישה שנפגעה ומעדיפה לפתור את הפגיעה בצורה דיסקרטית לשלם מחיר כפול ולחשוף את עצמה לאי נעימויות ולכן החוק מגוון בפתרונות שהוא מציע, מי שרוצה תפנה למשטרה, מי שרוצה תגיש תביעה אזרחית ומי שרוצה תפתור את הבעיה בבוררות במקום העבודה".

 

נדרשת בוררות חובה בתחום הביטוח

[קישור למאמר]

www.calcalist.co.il

 

נתונים שפורסמו על ידי הנהלת בתי המשפט מלמדים כי תביעות של מבוטחים כנגד חברות הביטוח יוצרות עומס אדיר על מערכת המשפט. נתוני הנהלת בית המשפט מלמדים כי מידי שנה מוגשות בישראל כ-20,000 תביעות נגד חברות הביטוח. עוד מתברר כי כ-80% מהתביעות המוגשות נגד חברות הביטוח מתקבלות או נסגרות בפשרה, כלומר, ברוב מוחלט של התיקים בית המשפט קיבל את טענות התובעים כנגד חברות הביטוח, או שחברות הביטוח הודו בנכונות של חלק מהדרישה של המבוטח. אין בידינו מידע המלמד מה הביא את הצדדים להסכים לפשרה בתיק, האם טענות המבוטחים היו מוגזמות, או שאילוצי זמן ותקציב אילצו אותם להסכים לפשרה הנותנת להם באופן מיידי חלק מהמגיע להם במקום להלחם על זכויותיהם באופן מלא. אין בידינו מידע מה היתה הפשרה שהצדדים הגיעו אליה, והאם טענות המבוטח התקבלו על ידי חברת הביטוח והיא הסכימה לסגור את התיק בפשרה כדי שלא ליצור תקדים. 

נתונים מדהימים אלו מלמדים שכ-80% מהמבוטחים שנאלצו לפנות להליך משפטי, הליך ארוך ומתיש, הגוזל מהמבוטח משאבים רבים, משאבי זמן, משאבים כספיים ופגיעה בשלווה הנפשית שלהם, טענו טענות צודקות, התברר שהם היו זכאים לתמורה שדרשו מחברת הביטוח, והאסטרטגיה המוכרת של חברות הביטוח לענות בסירוב אוטומטי לתביעות מבוטחים, אילצה אותם לפנות לבית המשפט.

נתונים אלו מלמדים מלמדים על "כשל שוק" ביחס לשירות שמערכת בתי המשפט אמורה לספק לרווחת התושבים. מנתונים אלו עולה תמונה כי חברות הביטוח משתמשות לרעה במערכת המשפט, ומעוותות את השירות שמערכת המשפט אמורה לתת לאזרחים. באופן פרדוקסלי, משתמשות חברות הביטוח בשירות ציבורי הממומן על ידי הציבור לצורך קידום רווחת הציבור, כאמצעי נגד האזרחים.

 

תופעה זו, בה גוף פרטי מנצל שירות ציבורי שנועד להביא רווחה לציבור ומעוות את השימוש בו לטובתו הפרטית אינה תופעה ייחודית. מחקר ה"כלכלה ציבורית" עוסק, בין היתר, במצבים כאלה, ומציע מודלים להתמודדות עם התופעה ולהשיב את השוק לאיזון הנכון. משמעותו של "כשל השוק" היא שמודל השוק הקלאסי, המסתמך על יד נעלמה המביאה למקסום התועלת שכל פרט מפיק במצב של שוק חופשי - כשלה. ישנן דוגמאות רבות למצבי כשל שוק כזה: אזרחים הנהנים מההגנה שמספק הצבא מבלי להשתתף בעול הצבאי, תושבי ישוב שאין בו פארק ציבורי המגדילים את העומס בפארק ציבורי שנבנה מכספי תושבי ישוב שכן. מפעל המזהם את האויר או את הנחל הזורם לידו.

 

הפתרונות שהכלכלה הציבורית מציעה למצבים כאלה היא פעולה רגולטורית של המדינה המחזירה את האחריות על העלות החיצונית לפוגע, וכך מתקנת המדינה את כשל השוק. לדוגמה: המדינה יכולה לקבוע בחוק מכסות לזיהום אוויר ולהשתמש בקנסות שייגבו מהמפעל לשיפור האוויר, מודל מעניין אחר, הוא העברת הנחל לבעלות המפעל, ההגיון שבמעשה כזה הוא שבעלי המפעל יפעלו למקסום הערך של כל הנכסים שלהם ובכלל זה מקסום הערך של הנחל, ובמסגרת אינטרס למקסם את הערך של הנחל, ימנעו מזיהום הנחל.

 

מודלים אלו יכולים לתת כיוון לפתרון ביחס לכשל השוק בתחום שירותי המשפט. העומס המלאכותי שגורמים תיקי תביעות הביטוח על מערכת המשפט הוא כשל שוק הגורם ל"השפעה חיצונית" הפוגעת בכל הנזקקים לשירותים הניתנים על ידי בתי המשפט. לפי מודלים אלו מדינת ישראל יכולה לחייב את חברות הביטוח להסכים, להעביר את הדיון באחוז מסויים מהתביעות נגדן, להליכי בוררות מחוץ לבתי המשפט. הליכי בוררות מהירים ויעילים ייתנו מענה מאוזן לזכויות שני הצדדים – המבוטחים וחברות הביטוח, להליך הוגן ויעיל, העלות של הליכים אלו תוטל על חברות הביטוח.

 

לאחר שיחזיר המחוקק את העלות החיצונית של העומס המוטל על מערכת המשפט מכלל הנדרשים לשירותי מערכת המשפט, אל חברות הביטוח היוצרות עומס זה, הן ייאלצו לערוך מבחן כלכלי ביחס לכל תביעה ותביעה, ולבחון האם מדיניות הסירוב האוטומטית ממשיכה לשרת את האינטרס הכלכלי שלהן. סביר שחברות הביטוח יבחרו להעביר להליכי בוררות תביעות בהן חברות הביטוח רואות סיכוי נמוך להצליח, או אף לוותר על הליך משפטי ביחס לתביעות אלו.

 

בדיקה סטטיסטית של תוצאות ההליכים ביחס לתיקי תביעות הביטוח שנידונו בבתי המשפט הישראליים בעשור האחרון, יכולים לשמש מדד למספר התיקים אותן יחייב החוק את חברות הביטוח להעביר לדיון בהליך בוררות מהיר ויעיל.

חזרה