מהי בוררות?
בוררות, היא אלטרנטיבה להליך משפטי, באמצעותה ניתן ליישב סכסוכים ולהגיע תוך זמן קצר לפתרון הוגן ויעיל.

לחכות שנים לפתרון סכסוכים?
כדי להבין את הצורך בבוררות בישראל, עלינו להכיר את המצב העובדתי השורר כיום במערכת בתי המשפט בישראל. - כ-1.3 מיליון תיקים מתנהלים בשנה בבתי משפט והמערכת כורעת תחת נטל העומס. תיקים מתנהלים בבתי המשפט לאורך שנים, וכתוצאה ישירה מכך, נגרם לצדדים הפסד של כסף רב וזמן יקר.

כשאין מענה הולם לפתרון סכסוכים בבתי המשפט, הצדדים מוצאים עצמם במצב בלתי אפשרי ובלתי נסבל, כך שפעמים רבות הדבר מלווה בהוצאות גבוהות והעדר יכולת להתקדם ולהמשיך בחיים האישיים או העסקיים

אז מה עושים?
בוחרים בבוררות כדי להביא לפתרון הסכסוך על הצד הטוב ביותר, במהירות וביעילות.

איך זה עובד?
הליך בוררות מתנהל בפדרציה לבוררות, באמצעות בורר שנבחר ע"י הצדדים. כדי לפתוח בהליך בוררות, כל שעליכם לעשות הוא למלא טופס לפתיחת הליך בוררות ובשלב שני לחתום על הסכם בוררות. הסכם הבוררות יגדיר ויכלול בתוכו את השלבים לפיו יתנהל הליך הבוררות, ובכלל זה מועדים וזמנים, והכל במטרה להגיע לפתרון הסכסוך במהירות וללא עיכובים מיותרים.

ישנם מספר סוגי בוררויות שעומדות לבחירת הלקוח שיתאמו את צרכיו ואת מהות הסכסוך הליכים כגון הליך בוררות מואץ, הליך בוררות עפ"י דין תורה, הליך בוררות רגיל, בוררות זבל"א ועוד.

הפסק שניתן ע"י הבורר בתום הליך הבוררות מחייב את הצדדים ודינו כפסק דין של בית משפט. פסק הבורר ניתן לערעור בהתאם לתקנות, חוק הבוררות ולתנאי הסכם הבוררות עליו חתמו הצדדים. מכאן ניתן ללמוד כי בוררות הינה הדרך הקצרה, המהירה, היעילה והדיסקרטית ביותר לפתרון סכסוכים.

מיהם הבוררים?
הבוררים בפדרציה לבוררות הינם אנשי מקצוע מיומנים, בעלי ידע וניסיון עשיר בתחומם.
היתרון בבחירת הליך בוררות על פני ניהול הליך משפטי רגיל בבית משפט בא לידי ביטוי בכך שהבורר נשען על החוק, אולם אינו מחויב לפרוצדורה. הבורר יכול להפעיל גם שיקול דעת מקצועי בהתאם לחוקי השוק ולנורמות נהוגות.

אתם לא לבד!
הפדרציה לבוררות מאמינה באיזון, מקצועיות ושקיפות ופועלת כדי לסייע לצדדים לשבת סביב שולחן הדיונים כבר משלב פתיחת הליך הבוררות ועד לסיום הסכסוך בדרכי נועם והשכנת שלום.
נציגי הפדרציה לבוררות ילוו אתכם בכל שלב בתהליך, במטרה להגיע לפתרון מהיר ויעיל של הסכסוך.

בתי משפט נועדו לוודא את מימושם של עקרונות היסוד של החברה, ולשמור על הסדר החברתי. קיומם של בתי משפט המכריעים בסכסוך שבין בני אדם, וקובעים מי פעל לפי החוק ומי לא, הם מהיסודות המקיימים מערכת חוק.

התפקיד שניתן בידי בתי המשפט הוא בעל עוצמה רבה, לא רק בשל סמכותו לכפות את הכרעתו על הצדדים לסכסוך, אלא משום שכאשר בית משפט מכריע בסכסוך שהגיע לפתחו, הוא מעצב את פני החברה וקובע בה נורמות חברתיות. זוהי הסיבה שכל מערכת שלטון תקפיד לשמור את הסמכות השיפוטית במסגרת מערכות משפט שלטוניות רשמיות.

עם זאת, עקרונות לחוד ומציאות לחוד. נסיון החיים מלמד שלמערכת המשפט הרשמית ישנן נקודות תורפה, הפוגעות באיכות ההליך השיפוטי המתרחש בין כתליה. נקודות התורפה המרכזיות של מערכת המשפט הרשמית הן:

א. חוסר מומחיות של השופטים בנושאים המובאים בפניהם - שופטים הם אכן מומחים למשפט, אך לרוב אין להם היכרות והבנה בעולם הפעילות בו עליהם להכריע, הם אינם יודעים מה מקובל בין העוסקים בתחום, כיצד להעריך את איכות העבודה או השירות שבלב הסכסוך, ובמקרים רבים אינם יודעים להעריך נכון את משמעות הראיות המוצגות בפניהם.

ב. כללי פרוצדורה מורכבים - כללי הפרוצדורה של בתי המשפט נועדו למנוע פגיעה בזכותו של צד לקבל את יומו בבית המשפט. עם זאת כללים אלו גורמים במקרים רבים לצדדים תחושה של העדפת הפורמליזם על פני הצדק, כללי הפרוצדורה גורמים במקרים רבים להתארכות הליכים על פני פרקי זמן בלתי סבירים.

ג. העומס הקיים על בתי המשפט - העומס הקיים על בתי המשפט גורם גם הוא להימשכות ההליכים על פני שנים ארוכות, המשכות הליך על פני זמן רב עלול לעשות אותו לבלתי רלוונטי. הכרעת בית המשפט – אף אם היא נכונה, מגיעה לעיתים מאוחר מידי.

נקודות תורפה אלו, וההשפעה הרעה שלהן על עשיית הצדק, הביאו להכרה בצורך בקיומן של שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים. שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים  הן הליכים וטכניקות ליישוב סכסוכים שאינן נעזרות במערכת בתי המשפט של המדינה. שיטות אלו קיבלו הכרה הן בציבור הרחב, הן בקהילה המשפטית, והן בחוק. שופטים רבים מצאו כי שיטות אלו הן אמצעי יעיל להורדת העומס מן המערכת, ומהוות דרך הוגנת וישרה לסיום סכסוכים, ובדרך כלל אף זולה יותר לצדדים המתדיינים.

המפורסמת שבין השיטות האלטרנטיביות ליישוב סכסוכים היא הבוררות. הבוררות היא כנראה גם הנפוצה והותיקה שביניהן.

ההכרה של מערכת המשפט הישראלית ביעילותו של הליך הבוררות באה לידי ביטוי בחוק הבוררות שנחקק בשנת תשכ"ח 1968, והחליף את פקודת הבוררות שנשארה במשפט הישראלי כירושה ממערכת המשפט של המנדט הבריטי.

חוק הבוררות תורם להליך הבוררות שתי תרומות מרכזיות:

התרומה הראשונה היא קביעת גבולות נורמטיביים להליך בוררות. כיוון שהליך בוררות הוא בדרך כלל תוצאה של הסכמה וולנטרית של צדדים לסכסוך שלא תמיד מכירים את כללי המשפט, מעניק חוק הבוררות להליך הבוררות גבולות ומעטפת השומרים על תקינות ההליך ועל נאמנותו לעקרונות הצדק שבבסיס תפיסת המשפט הישראלית.

המחוקק הגדיר דרך השומרת מצד אחד על איכותו של הליך הבוררות כהליך קצר ויעיל, ומאידך שומרת על אמצעי הגנה שנועדו למנוע מצב בו האוטונומיה שניתנה להליך הבוררות תנוצל למתן פסקי בוררות שרירותיים ולא הוגנים.

התרומה השניה של חוק הבוררות להליך הבוררות היא העצמת הבורר. כדי להבטיח שהליך בוררות יוביל לתוצאות מעשיות, ולא יוביל לפסק בוררות בלתי אכיף, העניק המחוקק הישראלי לבוררים כלי אכיפה, הנגזרים מכלי האכיפה העומדים לרשות שופטים.

להלן עיקרי הכללים שנקבעו בחוק הבוררות:

1. בשונה מפתיחת ההליך שיפוטי בבית משפט לפיו צד יכול "לגרור" צד אחר ללא צורך בהסכמתו להתדיינות בבית משפט, פתיחת הליך בוררות מושתתת על הסכמת הצדדים.
2. הליך הבוררות מבוסס על הסכם בוררות בין הצדדים, בו מסכימים הצדדים למסור להכרעת בורר את הסכסוך. ההסכמה למסור סכסוך לבוררות יכולה להיווצר לפני שהתגלע הסכסוך או לאחר שהסכסוך נוצר. בהסכם הבוררות יכולים הצדדים לקבוע את הכללים לניהול הבוררות שביניהם, כגון מי יהיה הבורר, כיצד יוסכם עליו, האם הבורר יכריע לפי חוק או לפי צדק, ואם הבורר יכריע לפי חוק, לפי איזו מערכת חוק יכריע הבורר, האם לפי הדין הישראלי, דין מדינה אחרת או דין דתי.
3. ביחס לנושאים החשובים לו, קבע המחוקק כללי ברירת מחדל שיחולו על בוררות אם הצדדים לא נתנו את דעתם על נושאים אלו.
4. החוק מחייב בורר לנמק את פסק הבוררות.
5. החוק קובע מנגנון פיקוח של מערכת בתי המשפט על איכות הכרעות הבורר. למרות שהליך הבוררות לא התרחש בבית משפט השייך למערכת בתי המשפט של המדינה, החוק מאפשר במקרים בהם הליך הבוררות או פסק הבוררות חרגו מעקרונות הצדק של מערכת המשפט, לפנות לבית משפט כדי שיתקן את המעוות. החוק מגדיר את העילות בגינן ניתן לפנות לבית משפט בערעור על פסק בוררות, לדוגמה במקרה בו לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו, או במקרה שהותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין ספציפי, והבורר לא עשה כן, או במקרה שתכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור. בסמכות בית המשפט לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר.
6. מאידך מאפשר החוק לבורר לפנות לבית המשפט ולבקש את הכרעתו בנושא משפטי, החוק גם מאפשר לפנות לבית המשפט כדי שיתן לפסק הבורר תוקף של פסק דין.

כל אחד מאיתנו יודע, שכאשר אנחנו נקלעים לסכסוך - עסקי, אישי, משפחתי או צרכני, הדרך להכרעה ופתרון הסכסוך, עוברת לרוב בבית המשפט. מה שרבים מאיתנו לא יודעים היא שהפנייה לערכאות משפטיות זו בחירה ולא מצב של "אין ברירה".

הליך בוררות הוא זול יותר, מהיר יותר, נעים יותר ודיסקרטי. הוא מאפשר גמישות מחשבית ושקיפות לצד בטחון ושקט נפשי ומתאים גם לפתרון סכסוכים בינלאומיים.

כל אדם, חברה או ארגון שיש לו סכסוך עם צד אחר יכול לבחור בהליך של בוררות.

כשאנו בוחרים לפעול באמצעות תביעה משפטית, אנו זקוקים לעורכי דין, לשופטים ולטיפול של מערכת בית המשפט כולה. 
זו לא דרך מהירה – בישראל תיק ממוצע בבית המשפט אורך בין חמש לשבע שנים. זו לא דרך זולה – היא גוררת שנים של תשלומים לעורכי דין ואגרות לבית המשפט. וזו גם לא דרך נעימה אך זו הדרך המוכרת, והרגלים כידוע קשה לשנות.
כדי להגיע לפתרון הסכסוך, אנו נאלצים לעבור מסלול מייגע, שעולה לנו הרבה מאד כסף, גוזל מאיתנו זמן עבודה יקר ולעיתים, פוגע לנו גם בבריאות.

לכן, חשוב לדעת שסכסוכים אפשר לפתור גם מחוץ לבית המשפט. בחירה בהליך בוררות, זו אפשרות שרבים מאיתנו לא מודעים אליה. לעיתים רבות הבחירה בבוררות היא האלטרנטיבה העדיפה, שחוסכת לנו כסף, זמן יקר, ומתנהלת באווירה נינוחה ונעימה. הליך בוררות בפדרציה לבוררות ובכלל, זו אפשרות שבהחלט משתלם לשקול אותה.

אף אחד לא רוצה להיות צד בסכסוך. כאשר זה קורה, אנחנו רוצים להגיע לפתרון במהירות ולא אחרי שנים. לעיתים סכסוך מעכב לנו כספים או אפשרות להתקדם בחיים או בעסק והדבר האחרון שאנו מעוניינים בו, זה הוצאות נוספות על עוגמת הנפש.

אנחנו מקווים לשליטה כלשהי בלוח הזמנים עד למציאת הפתרון ולא לעצור את חיינו, בכל פעם שמגיע זימון מבית משפט.

פעמים רבות אנו זקוקים לדיסקרטיות, לא מעוניינים בחשיפה של חיינו האישיים או בפגיעה בשמנו הטוב או בתדמית העסק שלנו.

אנחנו מקווים שהפוסק יהיה אדם מקצועי שחותר לצדק ושפסק הדין יהיה מחייב. ולבסוף, אם זו לא דרישה מוגזמת, היינו רוצים לנהל את הסכסוך באווירה נעימה יותר ופחות מאיימת מבית המשפט.

 הליך בוררות בפדרציה לבוררות מקיים את כל מה שאנחנו מקווים לו ואפילו יותר מזה:
הצדדים בהסכם הבוררות מגדירים יחד את השלבים ואת לוחות הזמנים לניהול הבוררות. הם קובעים מתי יפגשו, באיזה מקום, באיזו תדירות ייתקיים הדיון ואפילו באיזו שפה לקיים אותו. לכן הליך הבוררות בפדרציה לבוררות מהיר יותר ומותאם ללקוח.

לוח הזמנים היעיל, חוסך בעלויות ובזמן יקר, לכן הליך הבוררות זול יותר. הצדדים יושבים לשולחן הדיונים באווירה נינוחה ונעימה בניגוד לבית משפט.

הליך בוררות מעניק לנו דיסקרטיות מלאה וביטחון, שדבר לא יצא מכותלי חדר הדיונים, ובכלל זה גם פסק הדין.
הבורר, שנבחר ע"י הצדדים בשיטה ייחודית לפדרציה לבוררות, פועל מכוח החוק ונשען עליו, אך יכול להפעיל שיקול דעת מקצועי. לכן פסק הדין מחייב מבחינה משפטית, אבל מאפשר גמישות מחשבתית והתייחסות לנורמות הקיימות בשוק.
הליך הבוררות בפדרציה לבוררות, מנוהל ע"י בוררים הבקיאים בחוק, לאחר בדיקה מוקפדת של אי ניגוד אינטרסים וכך באפשרותנו להעניק לצדדים ביטחון ושקט נפשי.

הבוררים המוצעים לצדדים, בעלי הבנה וניסיון בתחום עליו נסוב הסכסוך יחד עם ניסיון בתחום הבוררות. כל הפעילות בפדרציה לבוררות מפוקחת במטרה לשמור על שקיפות מלאה ואמינות מול לקוחות הפדרציה לבוררות. 
ולבסוף, בוררות הוא הליך מקובל במדינות רבות בעולם. לכן בוררות מתנהלת פעמים רבות במגזר העסקי, אך מתאימה לפתרון כל סכסוך בכל תחום שהוא: דיני משפחה, אישות, דיני נזיקין, דיני חוזים, דיני עבודה וכיוצ'ב, וכן במקרה של פתרון סכסוכים בינלאומיים.

להתייעצות ניתן להשאיר פרטים ונציג הפדרציה לבוררות ישמח לסייע.