הרעיון של יישוב סכסוכים אלטרנטיביים קם בעקבות בעיות אשר צצו במערכות המשפט השונות. אף אם ניתנו פתרונות לבעיות אלו, בלתי אפשרי כמעט היה לממשן בכותלי בית המשפט המדינתי. כך למשל, ביהמ"ש כפוף לסדרי דין ולדיני ראיות בעוד מיישב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט אינו כפוף להם. זאת ועוד, בישראל – ישנו מספר מוגבל של בתי משפט שהקושי לגבור על מהירות העבודה ויעילותה, סגירת התיקים בצורה הטובה והמהירה ביותר, הינו גדול מנשוא. לעומת זאת, מיישבי סכסוכים הינם רבים יותר ויכולים להתחייב ליעילות וזריזות בדרך לפתרון הסכסוך.  כמו כן בעת פתיחת תיק בביהמ"ש אינך יכול לבחור כבעל דין את השופט אשר ינהל את התיק ויפסוק בו. ביישוב סכסוכים תוכל לבחור את מיישב הסכסוך, לרוב.

לפיכך קמה תנועה מחוץ לכותלי בית המשפט הקרויה בשם הלועזי A.D.R –Alternative dispute resolution, ובשפה העברית – דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים. תנועה זו הוקמה, בין היתר כחלק מהפחתת העומס בבתי המשפט. במשך הזמן התברר כי פעמים שדרכים חלופיות אף עדיפות להתדיינות כזו או אחרת על פני הדרך המקובלת, בפניה לבית המשפט, מאחר וניתן לפתור את הסכסוך המדובר בדרך יצירתית שאינה אפשרית בביהמ"ש.

גישור הינו אחד מבין המודלים הרבים ליישוב סכסוכים בצורה אלטרנטיבית אשר מתקיים זה אלפי שנים כחלק ממערכת המשפט. בשנות השבעים פרש הגישור כנפיו בהופכו להליך עצמאי ומוצלח. הוא התחיל בארה"ב והשתרע על פני מדינות רבות נוספות. מאז הוקמו מרכזי גישור והוכשרו אנשים שונים ממגוון רחב של תחומים להיות מגשרים. הגישור הפך למעין תנועה חברתית בניסיון לחדור לתודעת הציבור. הגישה שהתפתחה בעקבות הגישור רואה אותו לא רק כדרך חלופית ליישוב סכסוך כי אם דרך ראויה בפני עצמה. מכאן שמוצע לומר A.D.R –Appropriate dispute resolution – דרכים ראויות ליישוב סכסוכים.

יישוב סכסוכים בדרכי שלום

גישור הוא הליך פתרון סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט, בעזרת מגשר, בדרך של הדברות ישירה ובהסכמה בין הצדדים. במקרים רבים אי ההסכמה בין צדדים הופכת לריב קשה ומר, שניתן לפתרון בעזרת שיחה פתוחה בין הצדדים. הגישור מייצג גישה של יישוב סכסוכים בדרך של שלום. הליך הגישור נועד להביא את הצדדים להסכמה.  אם הצדדים לא הגיעו לפתרון המוסכם על כל הצדדים, אין בכוח המגשר לכפות פתרון על הצדדים. המחוקק מגדיר את הליך הגישור בס' 79ג.(א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984 כ- "הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו".

דיון פתוח חופשי וברוח טובה

הליך הגישור הוא הליך של דיון פתוח, חופשי וברוח טובה. בניגוד להליכים משפטיים או הליך בוררות, המגשר יכול להיפגש עם כל צד בנפרד ולשמוע את דעתו. דברים הנאמרים למגשר נשמרים בחיסיון מוחלט. הליך גישור מתחיל בדרך כלל בשיחה משותפת של הצדדים בה כל משתתף אומר את דעתו ומציג את זווית הראייה שלו על הסכסוך. לאחר השיחה המשותפת עוברים הצדדים לפגישות נפרדות עם המגשר בהם הם יכולים לומר את הדברים האישיים שאינם רוצים או אינם יכולים לומר בנוכחות הצדדים האחרים. לאחר השיחות הנפרדות מתקיימת בדרך כלל שיחה משותפת נוספת בה מנסה המגשר לגשר בין עמדות הצדדים ולהביא את הצדדים ולראות ולהבין את זווית הראייה של הצדדים האחרים. ניתן להשתמש בגישור כמעט בכל תחום שיש בו סכסוך. הליך הגישור מאפשר לצדדים המעורבים בסכסוך להיפגש עם מגשר שעוזר לצדדים לפתח שיחה על האינטרסים של כל אחד מהצדדים ולמצוא פתרון שיענה על האינטרסים של כל הצדדים.

מעימות לשיתוף פעולה

מודל הגישור הרווח ביותר הוא המודל הפרגמטי.  מודל הגישור הפרגמטי משנה את הדרך בה פועלים הצדדים מהתנהלות לעומתית בה הצדדים יוצאים זה נגד זה להתנהלות שיתופית המתמקדת בפתרון מעשי של הבעיות. בניגוד להליך לעומתי בו הדגש ניתן על שכנוע השופט כי הגרסה של הצד שלי נכונה והגרסה של הצד השני שקרית, ולכן יש להעדיף את הגירסה שלי, מתמקדים בהליך גישור בחשיפת הצרכים והאינטרסים של הצדדים ובאיתור פתרון הולם מוסכם על הצדדים העונה על מרב הצרכים והאינטרסים של שני הצדדים. המודל הפרגמטי מבקש להפוך את הצדדים היריבים לצוות משא ומתן משותף המתכנס לשם טיפול ענייני, ממוקד ויעיל בסכסוך עד לפתרונו.

עקרונות הפעולה

עקרונות הפעולה של הליך גישור הם:

(א) "הפרדת האנשים מהבעיה" המגשר ממקד את הדיון בבעיה שבלב הסכסוך ומונע הטלת דופי באנשים המעורבים ;

(ב) "התמקדות באינטרסים ולא בעמדות"  המגשר ממקד את הדיון בבחינת הרצונות האינטרסים והצרכים של הצדדים לסכסוך ואינו מאפשר למקד את הדיון בהשמעה חוזרת של טיעונים משפטיים שעניינם זכויות וחובות;

(ג) "פתרונות המועילים לכל הצדדים" המגשר מציע לצדדים לבחון פתרונות אפשריים שיש בהם כדי להביא תועלת ורווח לכל הצדדים המעורבים בסכסוך;

(ד) "שימוש  בקריטריונים אובייקטיביים" המגשר מציע לצדדים להסתייע בקריטריוניים אובייקטיביים לבחינת יישימותו של הפתרון, כגון מחירון מקובל בתחום.

הליך גישור מונע עוגמת נפש והוצאות כבדות

הליך הגישור הוא ההליך המומלץ לאנשים שנמצאים בסכסוך ורוצים להתמקד במציאת פתרון ולהמנע מהעלויות הכבדות – הכספיות והנפשיות שבניהול סכסוך בבתי המשפט. ניתן לפנות להליך גישור בכל שלב של הסכסוך, כל זמן שלא ניתנה הכרעה על ידי בית המשפט. צדדים שיש ביניהם סכסוך יכולים לפנות למגשר מיד כשמתגלה הסכסוך ואפילו לאחר שהחלו הליכים בבית משפט.

גם בוררות וגם גישור הם הליכים ליישוב סכסוכים. עם זאת, יש הבדל מהותי ביניהם. הליך בוררות דומה במהותו להליך המתנהל בפני שופט. בהליך שיפוטי מביאים הצדדים את הסכסוך בפני שופט שיכריע ביניהם, וכך גם בהליך בוררות - הצדדים מביאים את הסכסוך בפני בורר שיכריע ביניהם. בהליך גישור, לעומת זאת, המגשר אינו בעל סמכות להכריע בסכסוך. תפקיד המגשר הוא להביא את הצדדים להסכמה על פתרון לסכסוך.

בהליך בוררות ההכרעה מתקבלת על ידי הבורר והצדדים מחוייבים לקבלה. לעומת זאת, בהליך גישור אין למגשר סמכות הכרעה. המגשר פועל להבאת הצדדים להסדר המוסכם עליהם. הצדדים הם שקובעים את ההסדר.

קיים הבדל בחובה של הצדדים להשתתף בהליך. מרגע שצד הסכים להעביר את ההליך לבוררות הוא אינו יכול לחזור בו מהסכמתו. בגישור לעומת זאת, תמיד קיימת האפשרות לעזוב את ההליך.

הליך בוררות דומה להליך שיפוטי ולכן אסור לבורר להפגש עם אחד הצדדים בנפרד, בהליך גישור לעומת זאת, האפשרות של המגשר להפגש עם הצדדים בנפרד היא מאבני היסוד של ההליך.